דלג לתוכן הראשי
hamadadמזוןמחיריםלמסמתודולוגיה

הלמ"ס אמרה שהמחירים ירדו. אצלי הם עלו. מי טועה?

16 באוקטובר 20266 דק׳ קריאה

אותו חודש, כיוון הפוך

ב-15 באוקטובר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לספטמבר 2026. המדד ירד ב-0.5%, ירידה חדה שהפתיעה גם את התחזיות שדיברו על 0.2% עד 0.3%.

המדד שלי, באותו חודש בדיוק, עלה ב-0.5%.

שני מדדים, אותה תקופה, כיוון הפוך לגמרי. אז מי טועה כאן?

התשובה הקצרה: אף אחד. וכשפירקתי את שניהם לגורמים גיליתי משהו שלא ציפיתי לו. הם כמעט לא חלוקים זה על זה. בכל נקודה שאפשר להשוות בה באמת, אנחנו מסכימים. בואו נראה איפה בדיוק נולד הפער.

קודם כל, השוויתי את אותו חודש

לפני כל דבר אחר צריך לוודא שאני לא משווה תפוחים לתפוזים. המדד שלי מתעדכן כל יום והלמ"ס מפרסמת פעם בחודש, אז לקחתי את ממוצע כל ימי ספטמבר אצלי מול ממוצע כל ימי אוגוסט, בדיוק הבסיס שהלמ"ס עובדת עליו.

הסל שלי עלה ב-0.49%. המדד הכללי ירד ב-0.50%.

הפער אמיתי, והוא לא נובע מתזמון. אז המשכתי לחפור.

ואז פירקתי את הסל שלי לשניים

כאן זה נהיה מעניין. הלמ"ס לא סופרת "מזון" כסעיף אחד. היא מפרידה בין מזון לבין ירקות ופירות טריים, ומדווחת עליהם בנפרד. אז עשיתי אותו דבר: חילקתי את 37 המוצרים שלי לשתי קבוצות, וחישבתי לכל אחת שינוי חודשי משלה.

הקבוצהאצלי בספטמבראצל הלמ"ס
ירקות ופירות טריים‎+4.08%‎+6.6% (ירקות טריים)
מזון ארוז‎-0.17%‎-0.4% (מזון ללא ירקות ופירות)
הסל כולו‎+0.49%‎-0.50% (המדד הכללי)

השוואה בין המדד שלי למדד הלמ"ס בספטמבר 2026, לפי שלוש קבוצות: בירקות ובמזון הארוז שני המדדים הולכים לאותו כיוון ובאותו סדר גודל, ורק בסל כולו הכיוון מתהפך

בשתי השורות הראשונות אנחנו מסכימים. רק בשורה השלישית הכיוון מתהפך.

שימו לב מה קרה כאן, כי זה הלב של כל הסיפור. בשתי הקבוצות שאפשר להשוות, אני והלמ"ס הולכים לאותו כיוון ובאותו סדר גודל. הירקות התייקרו חזק אצל שנינו. המזון הארוז ירד קצת אצל שנינו. אין בינינו שום מחלוקת על מה שקורה בפועל במחירים בחנות.

הפער נולד רק בשורה האחרונה, בסיכום. אז מאיפה הוא מגיע?

התשובה היא משקל, לא נתונים

הכל נמצא בשאלה כמה מקום כל מוצר תופס בסל.

אצלי יש 6 מוצרי ירקות ופירות מתוך 37, והמדד שלי נותן לכל מוצר משקל שווה. כלומר הירקות הם 16.2% מהמדד שלי.

אצל הלמ"ס זה נראה אחרת לגמרי. לפי טבלת המשקולות הרשמית שלה (עדכון הסל של ינואר 2025), מתוך 1000 נקודות הסל: מזון ללא ירקות ופירות מקבל 148.52 נקודות, ירקות ופירות ביחד מקבלים 30.56, ומזה ירקות טריים מקבלים 14.39 בלבד. כלומר 1.44% מהסל.

הירקות הטריים תופסים אצלי פי 11 מקום מאשר אצל הלמ"ס.

ולכן בדיוק אותה התייקרות מזיזה את שני המדדים בעוצמה אחרת לגמרי. העלייה של 6.6% בירקות תרמה למדד הכללי של הלמ"ס בערך עשירית נקודה, כמעט בלתי מורגש. אצלי אותה עלייה הרימה את כל הסל.

והחשבון באמת נסגר: 16.2% כפול העלייה של 4.08% בירקות, ועוד 83.8% כפול הירידה של 0.17% במזון הארוז, נותן עלייה של כ-0.5%. וזה בדיוק מה שהמדד עשה.

והסיבה השנייה: רוב הסל שלהם הוא בכלל לא מזון

זה החלק שהכי קל לפספס. כל המזון ביחד הוא רק 17.9% מסל הלמ"ס. כל השאר, 82% מהמדד, הוא שכר דירה, תחבורה, חינוך, הלבשה, תרבות ובידור ותקשורת. אני לא מודד מזה שום דבר.

והירידה של ספטמבר הגיעה בדיוק משם: תרבות ובידור ירדו ב-2.7%, תחבורה ירדה ב-2.5%, והלבשה והנעלה נסוגו ב-0.9%. אלה הסעיפים שמשכו את המדד הכללי למטה. למדד שלי אין עליהם מה להגיד, כי הוא לא מודד אותם.

אז כשהלמ"ס אומרת "המחירים ירדו", היא אומרת משהו נכון על יוקר המחיה הכולל. כשאני אומר "המחירים עלו", אני אומר משהו נכון על מה שקורה על מדף המזון. שתי אמירות נכונות, על שני דברים שונים.

מה שחשוב שתדעו על המדד שלי

אני מעדיף להגיד את זה בפה מלא ולא להחביא באותיות קטנות:

  • המדד שלי שוויוני. כל מוצר מקבל אותו משקל, בלי קשר לכמה באמת קונים ממנו. הלמ"ס משקללת לפי הוצאה אמיתית של משקי בית. זו בחירה שלי, והיא בדיוק מה שגורם למדד שלי להיות רגיש כל כך לירקות.
  • אני קורא רק קבצי שקיפות של רשתות. אין אצלי שווקים פתוחים, אין מבצעים ואין מחירי מועדון. דווקא בירקות, שם התנודות הכי חדות.
  • ה"ירקות" שלי מערבבים גם תפוח, שהוא פרי, וגם תפוח אדמה וגזר שכמעט לא זזו החודש. זו אחת הסיבות שקיבלתי 4.08% מול 6.6% של הלמ"ס, שסופרת ירקות בלבד.
  • אני מודד 37 מוצרי יסוד, לא מאות. זו תמונה ממוקדת, לא תמונה מלאה.

תחזית שאפשר להפריך

אני רוצה שתוכלו לבדוק אותי, אז הנה הימור ברור. הירקות שלי עלו עוד 4.76% באוקטובר עד כה: עגבנייה קפצה 13.2% ובצל 9.5%, על גבי העליות של ספטמבר.

אם ההסבר שכתבתי כאן נכון, הפרסום של הלמ"ס לאוקטובר, שיגיע ב-15 בנובמבר, חייב להראות ירקות טריים שוב בעלייה. אם הוא יראה אותם שטוחים או יורדים, ההסבר הזה שגוי, ואני אבוא לכאן ואגיד את זה.

📊
המדד של הצרחן הנבון
מדד מחירי מזון יומי — עוקב אחר 37 מוצרי יסוד ב-8 רשתות סופרמרקט עם השוואה אזורית

מה דעתכם על הדרך שבה אני מודד?

וכאן אני באמת צריך אתכם.

ראיתם עכשיו בדיוק איך המדד הזה בנוי, כולל החולשות שלו. אני לא חושב שיש דרך אחת נכונה למדוד מחירי מזון, ואני לגמרי פתוח לאפשרות שהבחירות שלי אינן הטובות ביותר.

אז מה דעתכם? האם לדעתכם צריך לשנות את זה? ולמה?

כמה שאלות קונקרטיות שאני מתלבט בהן ממש:

  • האם משקל שווה לכל מוצר זו טעות? אולי נכון לשקלל לפי מה שבאמת קונים, כמו הלמ"ס, ואז הירקות יזוזו פחות. מצד שני, משקל שווה הוא שקוף לחלוטין, ואי אפשר להחביא בו מוצר שהתייקר.
  • 16.2% ירקות, יותר מדי או דווקא נכון? ירקות הם מה שהכי מרגישים בקופה ומה שהכי זז. אולי נכון שישקלו הרבה, ואולי זה מעוות את התמונה.
  • 37 מוצרים זה מספיק? ואם לא, אילו מוצרים חסרים לכם? מה אתם קונים כל שבוע ולא מופיע אצלי?
  • על מה הייתם רוצים שהמדד יענה בכלל? "כמה עולה לי הסל החודש" זו שאלה אחת. "מה התייקר השבוע" זו שאלה אחרת לגמרי, והתשובה משנה איך נכון לבנות אותו.

כתבו לי בתגובות למטה מה אתם חושבים. אני קורא הכל, וכל שינוי בשיטת החישוב מתועד ביומן העדכונים בעמוד המתודולוגיה, כדי שתוכלו לראות בדיוק מה השתנה ומתי.

בקיצור: בספטמבר הירקות התייקרו חזק, וגם הלמ"ס וגם אני ראינו את זה. ההבדל הוא שאצלי ירקות הם 16.2% מהסל ואצל הלמ"ס 1.44%, ו-82% מהסל שלהם הוא דברים שאני בכלל לא מודד. המדד שלי הוא מדד מחירי מדף של מזון, לא מדד יוקר מחיה.

תגובות